empty label
בחוץ חי כרגיל ובפנים נופל באינטרנט, מה עושים?
שאלה
שלום כבוד הרב,
אני עוסק בחינוך ובייעוץ, בעל משפחה, חי באושר עם אשתי וילדי. אבל אני חי בשני עולמות. מאז שגיליתי את האינטרנט, אני צופה באתרים לא כשרים, אני יודע שזה אסור, אבל כוחותי לא עומדים לי. הקושי הגדול שלי, הוא שתלמידים באים להתייעץ איתי, ואני נותן להם עצות איך לצאת מזה. ואני קרוע מהשקר שאני עושה בנפשי. אני מתחנן שתושיט לי יד לצאת לחרות.
תשובה
בכל דור ודור הקב"ה שולח יצר הרע המיועד לאותה תקופה, והוא מפיל חללים רבים. בזמנו, היה זה יצר הרע של עבודה זרה, הגמרא מספרת על המלך מנשה, שאמר לרב אשי בחלום: אילו היית בדור שלי, היית מרים את שולי גלימתך ורץ לעבוד עבודה זרה. (סנהדרין קב', ב') אחר כך, ביטלו חכמים את היצר הזה (יומא סט', ב'). במקומו, באו לעולם מכשולים חדשים, וכיום, הגדול שבכולם הוא האינטרנט, אשר מחד, מחולל נפלאות ומקל מאד על חיינו. אך מאידך, גורם לנפילות רבות. אתה כמחנך, חייב לדעת, שאין אפשרות לחנך באמת, כאשר המחנך נגוע. יש מקצועות שאפשר להציג בהם ולהתנהג ב"כאילו", אך לא כן בהוראה. תלמידים מזהים את הבעיות אצל מחנכיהם, ומבלי להכיר את הנסיבות, ברור לי שתוך פרק זמן קצר, הם ידעו על גלישותיך ומיד יתפרסם הדבר. אינני כותב זאת רק כדי לאיים עליך, אלא, בעיקר, כדי לתת לך את הכח להתגבר.
ועוד כמה נקודות: האחת, לפעול לפי הדרכת השכל ולא לפי משיכת הרגש והדמיון. הכוחות הללו, דמיון ורגש, הם כוחות נפלאים, הנותנים לנו יכולת הפשטה וחשיבה רחבה, שמחה וחמימות. אך צריך להשתמש בהם במקום ובזמן המתאים. ככל אנרגיה, הם פועלים כחרב פיפיות. אפשר להגיע על ידם עד לדרגת נבואה, מפני שהנבואה שורה מתוך שמחה, וזהו כח הרגש. ובנוסף, נביא נזקק לדמיון: "וביד הנביאים אדמה". אבל כאשר הם חורגים מגבולותיהם, הם מוליכים אותנו למחשבות והרהורים שליליים, ולהתנהגויות שאנו מתביישים מעצמנו, כאשר אנו מפעילים את הדעת, ותמהים כיצד ירדנו.
נקודה שנייה, לקחת אחריות על מעשינו. השקיעה במשחקי מחשב ובאינטרנט באה כתוצאה מהתפרקות מקבלת אחריות על מעשינו. זוהי בריחה מעצמנו. אפשר לברוח לפרק זמן מסוים, אבל הדבר דומה לשימוש בסמים או באלכוהול, שגם הם מבריחים אותנו מהמציאות האמיתית אל מציאות אחרת, רחוקה ולא ריאלית. כאשר חולפת השפעת הגורמים החיצוניים הללו, אנו מתעוררים אל שוקת שבורה, שלעיתים איננה ניתנת עוד לריפוי.
ולענייננו, כאשר אתה שוקע באינטרנט, אתה שוכח לחלוטין שיש לך אשה וילדים, ובמקום האושר שהזכרת בשאלתך, בא סיפוק רגעי, המשכיח את המציאות האמיתית. תאר לעצמך, שיקרה לך כפי שקורה ברוב המשפחות, שאשתך וילדיך יחשפו את החיים הכפולים בהם הנך חי. הרי כל עולמך ועולם משפחתך ייחרב. אתה תאבד את מעמדך כבעל וכראש משפחה, אשתך תאבד את האמון בך, וילדיך יאבדו את הכבוד שהם רוחשים לאביהם.
שמא תאמר: יודע אני את כל אלה, ובכל זאת אני מתפתה אחרי הרהור הלב, ונמשך שוב ושוב אל האתרים האסורים. אם כן, עצה אני יכול להשיאך: עשה לך רב, או קנה לך חבר, אשר אותו תשתף במה שעובר עליך. בכל עת אשר אתה מרגיש שהינך מתחיל להחליק במדרון, התקשר לרב או לחבר, ושתף אותו במה שעובר עליך, "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". אבל יד מבחוץ יכולה להיות מושטת לך, ובכוחה יש להוציא אותך מבית אסורים זה אשר הנך נתון בו. הרב או החבר חייבים להיות מחוץ למעגל חייך, ולא מתוך המשפחה פנימה. לכן, אל תחשוף את חולשתך לפני אשתך, מתוך מגמה שהיא תושיט לך יד. קח אדם חיצוני שאתה בוטח בו, והוא יסייע בידך.
האמן בעצמך ודע שהנך יכול להיחלץ מהמקום בו הנך נמצא כיום, וברצון אמיתי שלך, עם סיוע נוסף, תקום על רגלך.