סיכום - הגדרת הדימום האוסר

סיכום - הגדרת הדימום האוסר

למענה הלכתי לשאלות בטהרת המשפחה: 052-3003227

אשה נאסרת מדאורייתא באחד מן המצבים הבאים:

• ראיה שופעת
  כל דם היוצא בצורת מחזור רגיל (בצבע, בסמיכות וכדומה) אף ללא הרגשה - אוסר.
  הסיבה: אנו אומרים שבודאי בא בהרגשה, אך הנשים כיום חלשות ובשל כך אינן מבחינות בהרגשות.
• הרגשות
  1. פתיחת מקור.
  2. נזדעזע גופה.
  3. זיבת דבר לח.
  אשה שראתה דם והרגישה אחת משלוש ההרגשות האוסרות נאסרת מדאורייתא.
• בדיקה פנימית
  כל בדיקה פנימית אוסרת בכלשהו אם נמצא צבע אוסר (מחשש להרגשה שהוקהתה).
• מקהי הרגשה
  1. אחר תשמיש.
  כתם שנמצא סמוך לתשמיש אוסר מדאורייתא, מחשש להרגשה שהוקהתה.
  2. אחר מי רגליים.
  כתם שנמצא בקינוח סמוך להטלת מי רגלים יש לחוש להרגשה שהוקהתה ולדון בו כחשש דאורייתא.
  [דם שנמצא בעת הטלת מי רגליים הוא מקרה מיוחד ונדיר, ויש לשאול חכם כיצד לדון בו בהתאם למציאות המדויקת שבה נראה הדם]
• פתיחת הקבר
  "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם"[1], ובמקרה שידוע על פתיחת הרחם בשיעור של "יותר מקנה דק שבדקים"[2] האשה אסורה מדאורייתא, גם אם נראה שכלל לא יצא דם מהרחם.
• יולדת
  היולדת טמאה מדאורייתא בהתאם למינו של הולד: שבעה ימים ליולדת זכר או ארבעה עשר ימים ליולדת נקבה [3].
  
  

אשה נאסרת מדרבנן באחד מן המצבים הבאים:

• כתמים
  אשה שמצאה כתם נאסרת מדרבנן אם נתמלאו התנאים שקבעו חכמים לכך (גדול מ"גריס ועוד", על דבר המקבל טומאה שצבעו לבן).

• דם טוהר
  מדין תורה, עם סיום ימי טומאת הלידה (שבעה לזכר או ארבעה עשר לנקבה), נחשבת היולדת כיושבת על דם טוהר, וכל דם שרואה בתקופה זו, עד ארבעים יום מלידת זכר או שמונים יום מלידת נקבה, טהור[3]. אולם, חכמים החמירו בדמים אלו, ואף היושבת על דם טוהר נוהגת בראיותיה כבכל ראית דם רגילה ונאסרת בהן[4].

• דם בתולים
  מדין תורה, רק דם הבא מן המקור (המלווה בהרגשה) אוסר את האשה. דם הבתולים הוא דם פצע הבא מן הפרוזדור (הנרתיק) ומן התורה אינו אוסר. חכמים גזרו על דם הבתולים בבעילת המצוה שיאסור ככל ראיה[5].

• דם חימוד
  חכמים חייבו כל כלה להיטהר לפני נישואיה, מחשש לדם חימוד, שאולי ראתה לקראת החתונה בשל ההתרגשות המתגברת[6].

[1] שולחן ערוך, סימן קפח, סעיף ג; סימן קצד, סעיף ב; ונאסרת מדאורייתא (ש"ך, סימן קצד, ס"ק ט). האחרונים נחלקו, האם יש הבדל בין פתיחה פנימית של המקור מבפנים לבין פתיחת מקור הנגרמת מבחוץ, כגון על ידי רופא. 

[2] שולחן ערוך, סימן קפח, סעיף ו. אם נפתח כקנה דק שבדקים - לא נאסרת, משמע שביותר מכך נאסרת.

[3] ויקרא, פרק יב, פסוקים ב-ה. 

[4] רמ"א, סימן קצד, סעיף א. 

[5] "דם בתולים טהור הוא, ואינו לא דם נדה ולא דם זיבה, שאינו מן המקור אלא כמו דם חבורה". רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק ה, הלכה יח; שולחן ערוך, סימן קצג.

[6] שולחן ערוך, סימן קצב, סעיפים א-ב. דין זה שייך אף בכלה קטנה שמעולם לא ראתה דם קודם לכן, וגם בכלה שכבר נטהרה לקראת נישואיה - עדיין קיים החשש שמא תראנה דם חימוד ככל שמתקרב מועד החתונה.