האם הבעל יכול להטביל את אשתו

שאלה

שלום הרב.

אנו נמצאים בשליחות בחו"ל, האם בעלי יכול לבוא איתי למקווה לבדוק מה שצריך במקום הבלנית (שחולה ואין אף אחת אחרת שיכולה להיות)?

תודה רבה.

תשובה

שלום וברכה

הט"ז מביא מעשה בשניים מגדולי ישראל שהיו בודקים את נשותיהם כשהן ערומות, מפני שלא היו סומכים עליהן שמסלקות את כל החציצות.

הפתחי תשובה מפנה לנודע ביהודה המתיר לבעל לבדוק את אשתו אפילו לפני הטבילה. נימוקו: כיוון שסמוך לבדיקה היא אמורה לטבול, אין חשש שמא ייכשלו באיסור קִרבה לעריות. אכן, באותה תשובה נדפסה גם הערת בנו של הנודע ביהודה, והוא מפרש שהגדולים הללו היו ממתינים שנשותיהן תטבולנה, והיו בודקים אותן לאחר הטבילה, בזמן שהקִרבה מותרת.

עדויות אלו מצביעות על כך שהבעל היה שותף בהיטהרות של אשתו, אך אין ראיה ברורה שהבעל היה מטביל את אשתו.

אכן, בהלכות איסורי ביאה מבאר הרמב"ם כיצד היא טבילת גר, וכותב: "ואם הייתה אשה, נשים מושיבות אותה במים עד צווארה, והדיינים מבחוץ. ומודיעין אותה מקצת מצוות קלות וחמורות. והיא יושבת במים ואחר כך טובלת בפניהם, והם מחזירים פניהם ויוצאים, כדי שלא יראו אותה כשתעלה מן המים".

אם כן, כשם ששלושה דיינים רואים את טבילת הגיורת, אפשר להתיר לבעל לעמוד סמוך למקום הטבילה.

כאשר אשתו נכנסת למים עד צווארה, רשאי הבעל לראות אותה טובלת כשכל גופה במים ולוודא שגופה וכל שערותיה בתוך המים.

בהבדל מהדיינים, שהגיורת אסורה עליהם ולכן הם חייבים "להחזיר פניהם ולצאת", בעל, שאשתו מותרת לו, אינו חייב לצאת מיד.

לשם הצניעות, הבעל יכול להמתין ליד מדרגות המקווה, כאשר מגבת גדולה פרושה בידיו. עם יציאת אשתו הוא מניח עליה את המגבת העוטפת את גופה, וכך יפה להם: הטבילה עלתה לאשה, וגם שניהם שמרו על גדרי הצניעות!

ברכה והצלחה